רש"ש על זבחים כ״ד

1 גמרא באצבע ולקח מלמד של"ת קבלה אלא בימין. ותימה על התוי"ט בשם הרמב"ם שכ' וחכמים למדין יד מאצבע. דהרי מבואר בסוגיין דמאצבע גופיה דכתיב בקבלה דסברי דבאצבעו אולקח דכתיב לפניו נמי קאי כדאיתא לקמן ילפי. ועוד דלא מצינו כתוב יד בקבלה. ועוד דיד מיד גופיה דכתיב גבי מצורע עשיר גבי שמן ילפינן כדלקמן ובמנחות י. ועי' בלשון הרמב"ם עצמו דלא כתב כן:

2 רש"י ד"ה הואיל ורצפה. וד"ה וכלי שרת. נראה דגירסתו היה מקודשת. מקודשין. אבל גי' התוס' מקדשת. מקדשין וכ"ה גי' הרמב"ם בפי' והרע"ב אחריהם. והתוי"ט ל"ד בהעתיקו פרש"י על פי' הרע"ב. ובדוחק יש לכוון גם פרש"י לפירושם:

3 רש"י ד"ה אלא א"ר. הוא דאיכא למידרש נמי כו'. כצ"ל:

4 גמרא ארבב"ח אריו"ח כ"מ שנאמר כו'. בכה"מ המצויינים במסה"ש איתא בשם ר"ל. וכן בפרש"י כאן ד"ה תרתי בעינן איתא בס"י וקאמר ר"ל. ובד"ח התקינו המגיהים ריו"ח וטעות הוא בידם:

5 שם אמר אביי פליג בברייתא. כה"ג בריש עירובין:

6 רש"י ד"ה לקידוש קומץ בסה"ע. שיאחז הכלי כו'. ובמנחות פי' יתנהו בימין בתוך הכלי. ובאמת תרוייהו בעינן בימין כדמוכח שם ז א"כ הוצרכת ג' כהנים ע"ש:

7 תד"ה במקרא. בפ' השואל דף צה כצ"ל כו' למ"ל דההיא ר"ש כו'. עי' דבריהם במנחות יט שבאו ביתר ביאור:

8 תד"ה והרי. ועוד אור"ת כו' דההוא תנא דזאת התורה כו'. כצ"ל:

9 בסה"ד בד' הסמוך ולכך הוצרך לשנויי כדי נסבה לרבנן. כצ"ל: